זה נכון שלאונרד כהן כבר אמר: "קודם נקח את מנהטן ואז את ברלין", אבל שי שלנו עושה הפוך ולמרות שהוא עדיין בברלין, הראש שלו איתנו בניו-יורק…
שי:
ג׳ון זורן יחגוג בשבוע הבא יומולדת שישים ואין די מקום על המסך בשביל לכתוב על מגוון היצירות, הפקות, פרוייקטים אותם הוביל או בהם נכח. הוא סקסופוניסט, מלחין שמשתייך יותר לג׳אז האוונגרדי, מושפע מאורנט קולמן כמו גם מאיניו מוריקונה, ומסגנונות מוסיקליים רבים ממטאל, אלקטרוני, נויז, מוסיקת סרטים ועד כלייזמר. והוא יהודי.

אחד הפרוייקטים המרכזיים בחייו היה ״מצדה״- סדרת יצירות(באזור החמש מאות) שכתב תחת הכותרת ״מצדה״ שחלקם בוצעו ע״י הרכב בהנהגתו שנשא את אותו השם, והוקלטו על סדרה של עשרה אלבומים- א׳-י׳.
הלחנים התבססו על מוסיקה יהודית מסורתית והעיבודים נטו לג׳אז. זורן ייסד מספר של הרכבים, בחלקם ניגן ובחלקם לא כאשר לכל אחד האופי שלו, אם זה ״בר-כוכבא״ שעושה את השילוב המדהים בין ג׳אז-קלאסי-ומוסיקה יהודית. או נייקד סיטי שהוא הרכב פרוע שמשלב רוק כבד עם מוסיקה מהסרטים, גיבורי על, מערבונים שכזה. או מונצ'יילד בכיכובו של מיודענו מייק פאטון על המיקרופון. זורן גם המציא משחק מוסיקלי בשם קוברה שמבוסס על תרבות ה״זאפינג״(ישיבה מול הטלוויזיה וקפיצה בין ערוצים) שבו יכולים המשתתפים/מבצעים לקחת חלק ישיר בהלחנה והעיבוד של מה שהם מבצעים במקום תוך כדי אילתור.

בנוסף יש גם את הלייבל ״צדיק״ שייסד זורן שמהווה בית לאומנים שרוצים לפרוץ גבולות ולחפש את עצמם באוונגרד.
דניאל זמיר למשל היה בין האמנים הראשונים להקליט בלייבל הזה לפני שתפס את מקומו במיינסטרים הישראלי. יש עוד כל כך הרבה לכתוב ולספר על הניו יורקר הזה שנקרא ג׳ון זורן אבל בנתיים אפשר רק להגיד לו מזל טוב ושימשיך ליצור ולהפתיע עוד שנים רבות…

 

פוסט הבא
וורדפרס: 0
DISQUS: 0