הרבה פעמים אנחנו

הרבה פעמים אנחנו נוטים לחשוב שהשינוי או ההתפתחות שאמן עובר במהלך הקריירה מבחינה מוזיקלית קשורה לשליטה שהוא רוכש בכלים נוספים, להשפעה והשראה מאמנים אחרים, להתפתחות טכנולוגית המרשה לו לחקור אפיקים חדשים ועוד.
אבל לפעמים זה דווקא משהו אישי שקורה למוזיקאי שמתבטא אח"כ לא רק במילים אותם הוא כותב, אלא גם במוזיקה שהוא מייצר.

To kiss her milk-white throat, a dark curtain of black hair
Smothered me, my lover with her beautiful black hair
The smell of it is heavy. It is charged with life
On my fingers the smell of her deep black hair

 

שנת 96' היתה שנה לא פשוטה בשביל ניק קייב. זו השנה בה הוא התגרש מאם בנו(יש לו עוד שלושה), העיתונאית הברזילאית ויויאן קרניירו, השנה בה התערערו בו כל אמונותיו הרוחניות ובעיקר השנה בה הוא פגש את מי שבהרבה מובנים נחשבת לתאומתו הנשית ברוק האלטרנטיבי- פי ג'יי הארווי. הרומן ביניהם אמנם לא יחזיק זמן רב, אבל ההדים שלו יהוו את המצע לאלבום שהוא יקליט באותה שנה ויצא שנה אחר כך- The Boatman's Call.

בהרבה מובנים, זהו האלבום בו ניק קייב והזרעים הרעים יעשו את התפנית הכי חדה בדיסקוגרפיה שלהם, מעיבודים בומבסטיים הנסמכים על כלים רבים, מלאים בשכבות ובעומק, אל עבר סאונד מינימליסטי ואפל. מעריצי קייב, הרגילים לדובר שלהם בטוח בעצמו, חזק ומסתורי, פתאום מקבלים קייב אחר. קייב מהורהר, בעל ספקות, מאוכזב מאהבה ומסדר הדברים ואפילו מיואש לפרקים. השירים ברובם הם בליווי פסנתר או בכלים אחדים והמילים כנות עד כאב, חושפות את קייב במערומיו.

יש לפחות שלושה שירים באלבום(כנראה שאפילו יותר) שעוסקים ברומן הקצר שלו עם הארווי. שירים כמו Black hair, Green Eyes,
Into My Arms, People Ain't No Good ו- West Country Girl חושפים נפש פצועה ומיוסרת, אבל אם תקשיבו טוב תוכלו למצוא בהם גם רסיסים של תקווה. השירים האלו נותנים את הטון לאלבום כולו ויצרו בסופו של דבר אולי את האלבום הכי מתקשר של קייב מאז ומעולם…

As you've been moving surely toward me
My soul has comforted and assured me
That in time my heart it will reward me
And that all will be revealed
So I've sat and I've watched an ice-age thaw
Are you the one that I've been waiting for

 

 

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0