שי: את רישומי פחם

שי:
את רישומי פחם הוציא מאיר אריאל בשנת 1995, מתחת לרדאר של התקשורת ומאחורי גבם של מעריציו הנאמנים שבאותם שנים היו מעטים לעומת עדת נאמני אריאל כיום. תחילה הוא הופץ בצורה עצמאית ולאחר מכן דרך חברת תקליטים גדולה. האלבום, כפי ששמו מרמז, אפרורי ונשמע כמו אסופת סקיצות מלווה באקורדיון וגיטרה שהוקלטו בדחיפות בלתי מוסברת. אני חושב שאף פעם לא שמעתי אלבום כל כך אישי שנברא מתוך הבערה של יוצרו להוציא אותו מתוכו, יותר מאשר הרצון שישמעו את סיפורו.

אך הנושאים ברישומי פחם אינם אישיים בכלל. הם נוגעים לכולנו. מאיר מדבר על הארץ בה הוא גר כחיה שמאבדת את אנושיותה לאט לאט כנגד מכבש הקפיטליזם הרומס. מדמה את האדם לבוץ מתוסבך(כי מעפר באת) ומנסה איכשהוא לעכל את הרעיון הביזארי הזה שנקרא דמוקרטיה. ובין לבין מקשט בניגונים אותם הוא פורט על הגיטרה. זהו אלבום שירי בלוז או כמו שזה נאמר במאיר אריאלית אקדמית, שירי ס'אוחותו.

לפני 3 שנים יצא אלבום מחווה לרישומי פחם שאיגד לתוכו את מיטב האמנים שיש לנו כאן בשכונה. האלבום נקרא רישומי פחם בצבע, כאשר נגיעת הצבע שנוספה פה היא ההפקה המעט יותר צבעונית מהאלבום המקורי, מעשה ידיו של אייל תלמודי מאוי דוויז'ן. עבודה מעולה בעיני הוא עשה.
מאז מותו זכו שירי מאיר אריאל לאין סוף קאברים בפסטיבלי מאיר הקייצים, אבל איך שהוא האלבום הזה תמיד נשאר בחוץ. סוג של ילד חריג שמעולם לא הוזמן למסיבה. אני חושב שהפרויקט הזה(פה בארץ זה תמיד פרויקט) עושה צדק עם היצירה הכל כך יוצאת דופן הזאת מאחד האמנים הכי לא מובנים ונערצים פה.

השיר כאן(שדרכו אפשר להגיע לשאר ה"פרויקט") הוא "שמעתי שאת נמצאת" בביצוע נועם ענבר מהבילויים. זהו שיר שנכתב לפני כמעט 20 שנים, ובעיניי זה מדהים אך גם מעציב, עד כמה הוא כל כך רלוונטי גם היום. תודה לך מאיר.

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0