ערן: ההתפוצצות הגדולה שלהם אמנם התרחשה רק שנתיים מאוחר יותר, עם ההופעה המפורסמת ב"פילמור מזרח" בניו יורק, אבל כבר מתחילת הדרך היה ברור שהלהקה של האחים דווין וגרג אולמן היא חבורה של מוזיקאים שפשוט לא יכולה לטעות.

ב-1969 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, הנושא גם את שמה (סלף-טייטלד מה שנקרא). התקליט הזה הוא אולי מעט בוסרי ביחס לגבהים היצירתיים שהם הגיעו אליהם בהמשך, אבל במקרה של "להקת האחים אולמן" ממייקון, ג'ורג'יה, גם "בוסרי יחסית" זה הרבה-הרבה יותר ממה שרוב בני האנוש מסוגלים לו.

אלבום הבכורה הזה סימן בקווים ברורים את השבילים שבהם תצעד הלהקה בהמשך דרכה:
1. קאברים לקלאסיקות בלוז, בדגש על מאדי ווטרס? יש (Trouble No More).
2. בלדות דרומיות קורעות לב מבית היוצר של האח הצעיר גרג? יש (It's Not My Cross to Bear).
3. ג'אמים מופרעים ומפתיעים שיתפתחו בעתיד בהופעות ל-20, 30 ואפילו 40 דקות? יש (Whippin' Post הגדול).
4. נגינת הסלייד-גיטר החשמלית הכי טובה בהיסטוריה? יש גם יש (כל תו שהגיטרה של דווין אולמן אי פעם הפיקה).

הנה להקת-ענק בהופעת הבכורה שלה: חוץ מפיסת היסטוריה, אני גיליתי שבאופן מפליא מדובר במוזיקה שמתאימה לכל מצב רוח, בכל שעה ובכל יום.
יום טוב מקולומבוס…

פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0