יום רביעי שוב פה

יום רביעי שוב פה והנה פוסט של מורדי, שמראה לנו שלא כדאי לפקפק בו: לא משנה באיזו שנה מדובר, הוא יצליח "לבוא ברע"…

מורדי: ב-1969, בזמן שאינספור להקות נתנו דרור ליצירתיות שלהן ויצרו ביחד את אחת השנים הפוריות ביותר בתולדות המוזיקה, הייתה להקה אחת שלקחה את התשוקה, התעוזה והדמיון למחוזות חדשים.
הלהקה הזו היא Amon Duul. תוך שהם נישאים על כנפי הרוח החדשה שנשבה בגרמניה, אמון דול ממש לא עשו רוק אמריקאי או בריטי, וגם לא בדיוק גרמני. נכון שכל הסצינה בגרמניה של אותן שנים הייתה הזויה מאוד, אבל נדמה שגם בתוך כל הכאוס מסביב אמון דול נחשבו אאוטסיידרים. קשה להבין מה בדיוק הנחה את הקו המוזיקלי של החבר'ה המוזרים הללו. בחלק מהזמן נשמע שהם מג'מג'מים עם חוצנים, ובחלק אחר שהם בישיבת קבינט עם השטן. כל זה, אגב, לא הפריע להם להיות אחת הלהקות הפוליטיות ביותר בגרמניה באותה תקופה.

האלבום Phallus Dei (שיצא בשנת 69 כמובן) נפתח עם Kanaan, שהוא אמנם קטע יחסית קצר, אך עם זאת משרה אווירה אפלולית וגותית, בזכות עבודת תיפוף מדויקת וגיטרה מטרידה ומענגת בו זמנית. 4 הדקות האלו מספיקות בהחלט לחצוץ בין השקט שקדם ל-Play לבין מה שעתיד לבוא, ואולי אפילו להשכיח כליל את העובדה שיש עולם מחוץ למוזיקה שלהם. לאחר מכן מגיע קטע שנקרא Dem Guten, Schonen, Wahren, שהפירוש שלו הוא "טוב, עדין, נכון", ותנו לי לומר לכם משהו… הוא ממש לא עדין, הוא נכון רק אם אתם בטריפ, ובכל זאת בדבר אחד הם צודקים: הוא טוב. ממש טוב. אפשר לשמוע שם את אחת הסולניות – Renate Knaup עושה את הקטע המוזר שלה, שהיה לפלוט קולות מוזרים בטונים ממש גבוהים למיקרופון, או לקהל, תלוי בסיטואציה.
Luzifer's Ghilom, הבא בתור, נשמע כמו הרחבה של הרעיון מ-Kanaan עם ריפים דומים והזייתיות שמתכתבת מצוין עם מה שקדם לו. חובבי הפרוג (עוד נשארו כאלה בעולם?) ישמחו לאתר באלבום בכלל, ובקטע הזה בפרט דמיון מסוים לסגנון בזכות שבירת מקצבים ושינוי מהירות שקורה לעתים. מכאן והלאה אני לא אתאר את מה שקורה בשירים, ויש לכך סיבה טובה: אי-אפשר לעשות את זה. פשוט מאוד. קחו את כל מה שסיפרתי עד עכשיו, תכפילו עשרות מונים, ותפרסו את זה על קטע שנמשך 20 דקות. התחושה היא שכל הטלטלות והזעזועים עד כה היו רק חימום לדבר האמיתי.

אני יודע ש-Phallus Dei הוא לא בדיוק האלבום הכי נגיש בעולם, אבל אני מבטיח לכם שיש תמורה לאגרה. מי שישקיע זמן וסבלנות יתוגמל בהתאם. כי אחרי הכל, אחת לכמה זמן אתם נתקלים באלבום שבאמת פותח לכם את הראש ומזכיר לכם למה מוזיקה היא דבר נפלא כל-כך?

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0