גם השבוע שי לוקח

גם השבוע שי לוקח אותנו לטיול בעולם המעניין של הג'אז. לא תבואו?
שי: במוצ"ש האחרון היה זה יום השנה ה-49 לפטירתו של אריק דולפי. הוא נפטר בגיל 36.

דולפי היה נשפן ג'אז אמריקאי, מלחין ומעבד. כליו המרכזיים היו סקסופון אלט, חליל צד וקלרינט בס.

הוא הספיק להוציא רק 5 אלבומים תחת שמו, אך הרבה להשתתף ולקחת חלק מרכזי ביצירותיהם של רבים אחרים. הוא היה שם בהקלטה האפית של אורנט קולמן -"FREE JAZZ" , ובחלק ניכר מפרקי האודיסיאה של ג'ון קולטריין. דולפי נחשב כמקדים את זמנו בהרבה מובנים, כאשר בין השפעותיו ישנה גם מוסיקה קלאסית מודרנית ומלחינים כמו ברטוק. ישנם מספר אמנים אשר לאורך ההיסטוריה הרעידו את עולמנו מעט ואריק דולפי הוא אחד מהם.

בפברואר שנת 64' הקליט את אחד מיצירות המופת של הג'אז המודרני, האלבום "!OUT TO LUNCH". כמה שבועות לאחר מכן יצא עם צ'ארלס מינגוס לסיבוב הופעות באירופה, משם לא שב.

בהגיעם לאירופה, הודיע דולפי למינגוס כי לא ישוב איתו ושאר הנגנים לארה"ב בתומו של הסיבוב וישאר באירופה. בחירתו להישאר באירופה נבעה מכך שעייף מהשמרנות של הקהל האמריקאי ודחיית אמנים שמעוניינים לנסות דברים חדשים, ואילו הקהל האירופאי פתוח יותר. בין ההופעות מינגוס הספיק לכתוב קטע שגם בוצע יחד עם דולפי בשם SO LONG ERIC" ", קטע שיהפוך ליותר משיר פרידה. ב-29/6/64 נפטר בברלין מטיפול לקוי שקיבל בעקבות התקף סכרת.

בין תוכניותיו להמשך פעילותו , דולפי התכונן להקלטות עם אמנים כמו דונלד בירד ואלברט איילר(הו אלוהים, למה לא יכולת לחכות עוד כמה חודשים?!), להקים הרכב עם בילי היגינס ולכתוב לרביעיית כלי קשת. וכמו כן להתחתן עם ארוסתו הרקדנית.

אי אפשר להתכחש לתרומתו והשפעתו של דולפי, כאשר הגדולים ביותר ספדו לו ודיברו בשבחו.

הוא גם מופיע ב"רשימת המשפיעים" המפורסמת של זאפה מאלבומו הראשון, אשר ערך לו ברביקיו אזכרה באלבומו WEASELS RIPPED MY FLASH"" משנת 1970.
הקישור בפוסט הוא לקטע שפותח את "OUT TO LUNCH!" ונקרא "HAT AND BEARD" כהקדשה לת'לוניוס מונק, הכובען המטורף של הג'אז. דולפי כאן בקלרינט בס ויש לנו גם את פרדי הברד בחצוצרה, בובי הצ'רסון בוויברפון, ריצ'רד דייויס בבס וטוני וויליאמס בן ה-18 על התופים.

המקצב כאן לא סימטרי וקצת מתעתע, ושני האקורדים מהם מורכב הקטע קצת זרים אחד לשני.

צלצול הוויברפון ברקע נותן נופח מסתורי ובכלל ההרגשה כי לנגנים אין כל-כך מושג מה קורה. אך זה חלק מההרפתקה. האיש שהכי בולט כאן בעיניי הוא טוני וויליאמס, שוב –בן 18, אשר כמעט ונמנע מתפקידו כמתופף ולמעשה יותר נותן תמיכה, כמעט מלודית, לכל המתרחש בחדר. דולפי בסולו שלו מתמקד יותר בגוון הצליל המופק מהקלרינט ונשמע כל כך אנושי בנגינתו הנוירוטית משהו. כובען מטורף אמרנו.

בעטיפת האלבום יש משהו אירוני כאשר בתמונה כתוב "WILL BE BACK". וזו יכולה להיות מחשבה נחמדה : אריק דולפי לא מת. הוא רק יצא להפסקת צהריים.

הקישור בתגובות הוא להופעת סולו קצרה של דולפי , שוב על הקלרינט בס והפעם מבצע את השיר "GOD BLESS THE CHILED".

 

 

 

 

פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0