מורדי יוצא מהמשב

מורדי יוצא מהמשבצת של יום רביעי, כדי לעשות חסד עם אמן גדול שהלך מאיתנו ממש לא מזמן…
מורדי:
החשיפה ליותר ויותר מוזיקה מאפשרת לנו עם השנים לזהות באופן אינסטנקטיבי ובלתי מוסבר אמנים אותנטים, כאלה שהמילים שלהם באות מבפנים, מהבטן, ולא מכוונות לקלוע לטעם הקהל אלא פשוט להקיא את את הכשרון המתפרץ שלהם החוצה.
ג'ייסון מולינה (יליד אוהיו 1973) בהחלט משתייך לזן הנדיר הזה. עמוס בכשרון, אבל גם מסוכסך עם עצמו, מולינה השאיר אחריו
הרבה מוזיקה מצוינת תחת שמות במה שונים לפני שהלך לעולמו לפני שלושה וחצי חודשים והוא בן 39 בלבד.

ב-1997 מולינה התחיל את המסלול הפרטי שלו, לאחר שבגיל צעיר יותר היה חבר בכמה להקות צעירות. יכול להיות שכבר אז הוא הבין שהוא לא צריך לצידו אף אחד שיעזור לו ליצור, אלא רק נגנים שיוציאו לפועל את מה שרקח, מכיוון שעד סוף חייו ההרכבים השונים שלו הורכבו משכירים שמבצעים את מה שכתב והלחין בעצמו.
שני השמות העיקריים תחתם פעל היו Magnolia electric co ו- Songs : Ohia. אבל לא תמיד הוא הסתתר תחת שם אחר, ואולי זה
לקח קצת זמן אבל בשנות ה-2000 הוא סוף סוף הציג את השם האישי שלו שיתנוסס בגאון מעל אלבומיו.

לצד הכשרון מולינה החביא את מיסטר הייד שלו – חיבה יתרה לאלכוהול. מעטים האנשים שידעו על כך, אפילו חבריו הקרובים
ביותר לא ידעו שהבחור סובל מאלכוהוליזם חמור שהלך והחריף עד שהגיע מצב שכבר היה קשה עד בלתי אפשרי להסתיר
את ההתמכרות. בהתחלה זה עוד הצליח: סיבוב הופעות שנקבע לסוף 2009 בוטל מספר ימים לפני תחילתו עקב מה שהוגדר
כ"מצב בריאותי בעייתי" של מולינה. כמה חודשים לאחר מכן סיבוב הופעות נוסף בוטל באותו תירוץ. רק כשכבר אי-אפשר
היה להסתיר יותר יצאה הודעה רשמית באתר שלו שהוא במצב קשה ומטופל כבר זמן רב במוסדות גמילה שונים במטרה לחזור לחיים תקינים ובריאים.
שלא כמו באגדות, ג'ייסון לא הצליח להתגבר על הצד האפל וקריסת איברים הובילה למותו מוקדם מדי.

בחרתי להשמיע לכם שירים מתוך Let me go, Let me go, אלבום שיצא תחת שמו בשנת 2006 ובו אנו פוגשים את מולינה חשוף מאוד ושברירי, מתעסק באהבות ואכזבות ומגיש לנו את הלב שלו על מגש. מעטים האומנים שהטקסטים שלהם חדים ומדויקים כל-כך ובכל זאת תופסים אותך כבר בשמיעה ראשונה וגורמים לך לנענע את הראש בחוסר אמון לגבי מה ששמעת עכשיו. התקליט הזה בילה אצלי לא מעט במערכת, ואל תופתעו אם גם אתם תמצאו שאתם חוזרים אליו שוב ושוב…

 

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0