נועלים את שבוע המשוררים שלנו עם פוסט משובח של עוזי שעושה גיחה קטנה חזרה לספינה…
עוזי:
מאור כהן הוא הדבר הכי קרוב שהיה לאריק איינשטיין מאז שזה הגיף את התריסים ונעלם בבית. לא מבחינת האיכות הווקאלית אלא יותר מבחינת הקסם האישי, הכשרון והאופי הבלתי מתאמץ שלו. כל אלו מאפשרים לו (כמו לאיינשטיין) להשתתף בהרבה פרויקטים כמוזיקאי וכשחקן ולהיות סוג של קונצנזוס בכור ההיתוך הישראלי. אחד הפרויקטים שחמקו יחסית נמוך מתחת לרדאר הוא 'פרחי הרע' – אלבום משיריו של המשורר הצרפתי שארל בודלר (שתורגמו על ידי דורי מנור – לא מצאתי קשר משפחתי לפזמונאי הנורא).

בודלר הוא אחד מגדולי המשוררים הצרפתים של המאה ה-19. הוא היה אדם דכאוני, שהתמודד עם הדכאון שלו בעזרת צריכת אלכוהול וסמים. שיריו לרב שירים אפלים שעוסקים בקיום האנושי, במוות, בניוון ובכאב והשעמום שכרוכים בלחיות. מאור כהן מצליח להעביר את העגמומיות והאופל עם הקריצה השטותניקית שכל כך מזוהה איתו. הלחנים פשוטים יחסית ולכן מאפשרים למילים לבלוט – כיאה לאלבום של שירי משורר.

הערה: התלבטתי אם לכתוב על אלבום מתורגם בגלל שלעתים מתרגמים מרשים לעצמם יותר מדי חופש ומקריבים משמעויות וניואנסים רבים על מזבח החריזה. לצערי אינני דובר צרפתית ולא אוכל להשוות למקור, אולם השוויתי עם תרגומים באנגלית ונראה שהמתרגם היה נאמן (לא תמיד) למקור.

המת השמח | שארל בודלר (תרגם מצרפתית: דורי מנור)
באדמה דשנה, שורצת חלזונות,
אני רוצה לכרות לי בור עמוק, שוחה,
לפשוט שם את העצמות הנושנות,
וכמו כריש בים, לישון בשכחה.

אני שונא קברים! אני שונא צוים!
במקום להתחנן שהעולם ידמע,
אזמין עוד בחיי את להק העורבים
למצות ממפרקתי את זוהמת דמה.

הו תולעים! רעים שחורים, עיוורים-חרשים,
הנה מגיע מת שמח וחפשי!
הו פילוסופים של עינוג ושל תסיסה.

ללא מוסר כליות פלשו אל חורבתי!
אימרו: היש עינוג בו טרם התנסה
גוף זה שנפש אין בו, מת בין המתים?

הו תולעים! רעים שחורים, עיוורים-חרשים,
הנה מגיע מת שמח וחפשי!
הו פילוסופים של עינוג ושל תסיסה.

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0