ערן: למרות שעל פי

ערן: למרות שעל פי רוב היו אלה הזמר או הגיטריסט שכתבו את המילים לשירים, להקות רבות בהיסטוריה של הרוק החביאו מאחורי הקלעים כותבי מילים (מה שנקרא lyricist) במשרה מלאה. דוגמה מפורסמת לתופעה הזו הוא רוברט האנטר, שמעולם לא היה חבר בגרייטפול דד אבל כתב את המילים של חלק גדול מהשירים המפורסמים של הלהקה.

ליריקנים כמו האנטר אפשר למצוא פה ושם, אבל נדיר הרבה יותר לאתר כותב שירים שהוא גם חבר מייסד של להקה, וגם משורר (poet) לכל דבר ועניין. במסגרת ההתפוצצות היצירתית של הרוק המתקדם בשנות השישים המאוחרות – לעתים עד כדי שאפתנות מגלומנית – להקות פרוג רבות כיוונו גבוה גם בתחום המילים. בקינג קרימזון, חלוצת הסגנון וככל הנראה להקת הפרוג המוצלחת מכולן, היה זה פיטר סינפילד שכתב רבות מהמילים.

מעבר לאלכימיה המופלאה שהחבורה הזו יצרה במוזיקה שלה, המילים של המשורר סינפילד בארבעת האלבומים הראשונים של הלהקה היו יצירות אמנות בפני עצמן: לא עוד שירי אהבה נכזבת פשטניים בהשראת הבלוז והקאנטרי, אלא פואטיקה עשירה בדימויים סוריאליסטיים, במטאפורות ציוריות על הים ועל טבעו של האדם ובמשלים לא בהכרח קלים להבנה אבל תמיד מעוררי מחשבה.

למרות שזה אחד השירים היפים שהולחנו, נסו לעזוב לרגע את המוזיקה ולהקשיב למילים. מי היה מאמין שלשם יגיע הרוקנרול.
לילה טוב מקולומבוס…

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0