תומר: על "Deep Pueple" כבר כתבתי פה פעם, אז אחסוך לכם את הפרטים היבשים והמשעממים ואספר לכם סיפור: כשהייתי ילד קטן תמיד הייתה מוזיקה בבית, חוץ מבקידוש. למזלי, אבא שלי הוא מאלה שעדיין אומרים "האבנים המתגלגלות", "חיפושיות הקצב", "קצפת" וכמובן "סגול כהה". כש"סגול כהה" היו ברקע, תמיד קרה אותו דבר. לא משנה איפה אני, באיזה חדר – כל עוד זה במרחק צעקה הייתי שומע: "תומר, בוא בוא תקשיב לכינורות, אתה לא מבין. ואז גיטרות… נו בוא כבר!" ואני הייתי בא מקשיב ונהנה מכל רגע.
עד היום זה קורה ואני עדין מחכה בסבלנות לכינורות ואז לגיטרות, ועף כל פעם מחדש. אז תקשיבו לכינורות…
Newer Post
הפוסט הבא Older Post
להזכירכם אנחנו מ
COMMENTS