אמנם הקיץ כאן וכדי להשאר, אבל אנחנו חייבים להפליג הלאה. אנחנו שוב מפליגים אל העבר הרחוק עם הסדרה בה אנחנו סוקרים שנים בתולדות המוזיקה. למי שפספס, התחלנו בשנת 1964 והשבוע נביא לכם את אחת השנים המשמעותיות מכולן- 1968.

חוץ מהעובדה שבשנה הזו יצאו מספר לא הגיוני של שירים ואלבומים מופתיים, זו שנה משמעותית מאוד בהסטוריה של המוזיקה; השנה בה ג'וני קאש הופיע בכלא פולסום, השנה בה הביטלס נסעו לקבל הארה בהודו וגם הקליטו את האלבום הלבן, דייויד גילמור מחליף את סיד בארט בפינק פלויד, לד זפלין מופיעים בפעם הראשונה עוד בשם "ציפורי החצר החדשים", "קצפת" של קלפטון מופיעים בפעם האחרונה ועוד ועוד…

גם מחוץ לעולם המוזיקה קרו כמה דברים משמעותיים; האמריקאים ממשיכים להסתבך בבוץ של ויטנאם, לוחם זכויות האדם הכומר מרטין לותר קינג ג'וניור נרצח בממפיס, האמריקאים והרוסים נלחמים על הזכות לכבוש את החלל, בארץ מאבדים את הקשר עם הצוללת אח"י דקר שנעלמת במצולות, מטוס אל על מרומא לתל אביב נחטף לאלג'יריה והטלוויזיה הישראלית מתחילה לשדר באופן סדיר.

אין ספק שלכל אחד מאיתנו יהיה קשה לבחור השבוע על מה לכתוב מתוך ההיצע המטורף הזה, אבל אנחנו יודעים כבר שזה יהיה שבוע מעולה.
שלושה ימים אחרי שמרטין לותר קינג נרצח, נינה סימון מופיעה בפסטיבל המוזיקה של ווסטברי. בהופעה היא שרה את ": Why? The King Of Love Is Dead", שיר שכתב ג'ין טיילור הבאסיסט שלה אחרי ששמע את החדשות על מותו. הגרסה המקורית ארכה יותר מ-12 דקות ואח"כ קוצצה בשביל האלבום שגם היה מועמד לפרס האמי.
שבוע טוב מקולומבוס…

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 1