יש הרבה אמנים להם אנחנו פשוט לא מצליחים לשמור חסד נעורים. לרוב זה בגלל הבחירות שהם עשו בהמשך הקריירה שלהם. בדרך כלל בקריירת הסולו. הרבה אנשים יעוותו פנים למשמע השם פיל קולינס למרות שמאוד אהבו אותו בג'נסיס, יש הרבה אנשים להם קשה מאוד לשמוע שיר של סטינג ברדיו למרות שיש להם את כל האלבומים של ה"משטרה" ויש כאלה שיבקשו שקית הקאה אם יצטרכו לשמוע את אקסל רוז שר בלי סלש ברקע. ויש עוד אינספור דוגמאות.

לתוך הקטוגריה הזו היה מתאים כמו כפפה גם רוד סטיוארט, ההבדל היחיד הוא שרוב האנשים בכלל לא מודעים לזה שלפני שנות ההתבכיינות והשמאלץ הארוכות שלו, הוא גם עשה כמה דברים אדירים. בעיקר כחלק מלהקת ה"Faces".

ה"פרצופים" נולדו כאשר בשנת 1969 סטיב מריוט עזב את ה"פרצופים הקטנים", להקת המוד הבריטית שפעלה בשלהי שנות ה-60 כדי להקים את ה"Humble Pie". שלושת החברים הנותרים הקימו להקה חדשה והורידו את הקטנים מהשם. ללהקה הם צירפו שני חברים מההרכב של ג'ף בק- רוני ווד, שתוך שש שנים יהיה כבר חבר האבנים המתגלגלות ואת רוד סטיוארט שטיפח במקביל התחלה של קריירת סולו.

לא לקח הרבה זמן לחברים להתחבר וגיטרת הקצב של ווד ביחד עם הקול והכריזמה של סטיוארט היו תוספת מבורכת לחבורה.
הם היו להקה פרועה וגסה במובן החיובי של המילה והמוזיקה שלהם היתה ראשונית ומלאת השראה. ההופעות שלהם היו לשם דבר עוד לפני שזה היה מקובל להשתולל על הבמה ואח"כ להחריב את החדר במלון.

אחרי שני אלבומים מצויינים, הם מוציאים את האלבום האהוב עלי מהדיסקוגרפיה הקצרה שלהם בעל השם הגאוני- "הנהון הוא טוב כמו קריצה לסוס עיוור" משנת 1971.
את התקליט הזה מצאתי בשוק בקמדן, לונדון בשלושה פאונד בלבד וכמו הרבה רכישות שלי, הוא היה חצי הימור. ההימור הזה השתלם לגמרי. אלבום שהוא חגיגת רוק נ' רול בלתי נגמרת ובטח האלבום הכי שלם של החבר'ה האלה. שילוב של תשוקה גדולה, כשרון ואינדיבידואלים שלא עושים חשבון לכלום.
התחלה של הארד רוק, בלוז רוק מצויין וכבוד גדול לרוק נ' רול מוקדם(כולל קאבר אדיר לממפיס של צ'אק ברי).

זה היה האלבום הראשון שלהם שהכניס להיט לטופ טן ולמרבה הפלא זה קרה במקביל לנסיקה המטאורית של קריירת הסולו של רוד סטיוארט שבדיוק שחרר את האלבום המצויין "Every Picture Tells a Story", מה שבדרך כלל מפרק להקות. במקרה הזה זה קרה רק שנתיים אח"כ כשהחברים הרגישו שסטיוארט כבר גדול עליהם מבחינה מסחרית.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? גם בגלל שזה באמת אחד האלבומים האהובים עלי, אבל בעיקר בגלל שמאז הוא נכנס לרשימה האקסקלוסיבית של אלבומי הקיץ האהובים עלי.
הנה שתי דוגמאות שיסבירו למה…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0