איתן: את השיר 'זכרונות' כתב יו הופר עוד בחצי הראשון של שנות השישים, עבור הלהקה שלו "The Wilde Flowers", אותה להקה שהפכה תוך שנים בודדות ל"סופט מאשין", ובעצם הייתה זו שגילתה לעולם המוזיקה מישהו שקשה לדמיין את עולם המוזיקה בלעדיו – רוברט ווייאט (שבהמשך היה זה שהפך את השיר לסוג של להיט).
העובדה שזה היה השיר השני בלבד שכתב הופר בחייו, מסבירה את ההרגשה שמדובר בשיר מאוד בוסרי, "פשוט" ושונה בתוך המהפכה שהופר, ווייאט וחבריהם לסצנת הקנטרברי בבריטניה עשו באותה תקופה: מוזיקה שהתאפיינה בקטעים ארוכים יותר שמשלבים ג'אז-אוונגרד עם רוק מתקדם ומאתגר. ולעומת זאת Memories היא בלדה שהכוח שלה הוא דווקא בפשטות ובישירות הטקסטואלית וגם המוזיקלית, שבולטת בה.

Memories can hang you up and haunt you
all your life, you know
Get so you cannot stay
and yet cannot go 

לשיר היו המון ביצועים לאורך השנים. בנוסף לווילד פלאוורס, סופט מאשין, ו-וואייט שהזכרנו, גם הגלגול הבא שלהם, Matching Mole וחברים מ-Gong עשו עליו סיבוב, ואפילו מארס וולטה.

אני בחרתי בשניים אחרים. הראשון הוא אולי האהוב עליי ביותר – Damon & Naomi (ותודה לקובי שהכיר לי אותם 🙂 ), צמד מלנכולי ומקסים שיצא מהרכב לא פחות טוב בשם "Galaxie 500". ביצוע מטלטל, עם אורגן המלוטרון – אחד מדגלי הפסיכדליה, שגומר אותי כל פעם מחדש.

והשני, גרסה מפתיעה מאוד מ-1982 של פרויקט די אלמוני בשם Material, בו מתארחים ביחד, שימו לב, הסקסופוניסט Archie Shepp וזמרת אולפן צעירה (בת 19) ולא מוכרת בשם וויטני יוסטון (תנצב"ה), במה שהיה בעצם ההקלטה הראשונה שבה היא שרה ממש סולו (ולא רק קולות רקע). שיהיה לילה טוב מקולומבוס…

 

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0