מורדי: זה לא סוד שאני מאוד אוהב את ה-Tiger lillies. כשהטריו הלונדוני נוגע בנושא כלשהו התוצאה תמיד מרתקת ומטלטלת, והרבה מזה בזכות השירה הדרמטית של הסולן Martyn jacues, כשכמובן שגם הנגינה הקבארטית מעצימה את הטקסטים החזקים ממילא. לכן לא מפתיע לגלות שכשה-Tiger lillies עוסקים באהבה נכזבת אנחנו מקבלים מנה גדושה של לב מדמם, מרוסק לחלוטין וחסר תקנה.

האהבה בשיר "Beat me" היא אהבה מזוכיסטית ונטולת רסן, כזו שמכלה כל חלקה טובה ומותירה אחריה אדמה חרוכה, ולפעמים אף בלתי אפשרי להתאושש ממנה. מתוך המילים בשיר קשה להבין האם הוא מדבר אל מישהי שפעם העניקה אהבה בחזרה, או לגוש קרח ארקטי בדמות אדם שלא יודעת רגש מה הוא.
ויכול להיות שבכלל מדובר בצורך העצוב להיות קורבן ולא משנה מה הנסיבות, והגוף הנשי ברקע הוא לא יותר מתירוץ להניח את הלב על מגש רק כדי שירמסו אותו ברגליים גסות.
כך או כך, מדובר בשיר יפהפה ומטריד בעת ובעונה אחת, כמו שרק הטייגר ליליז יודעים לייצר.
בוקר טוב מקולומבוס…