תומר: לאהבות נכזבות שמורים המון מקומות אצלנו בחיים. פעם אפשר להתרפק עליהן ולשוב לזכרונות או לרגעים בודדים כדי לראות כמה טוב היה, ופעם אפשר להפנות אותן למקום האפל, למקום של הכעס שהצטבר והצטבר ואין ברירה לעיתים אלא לתת לו את החופש אליו הוא משתוקק.

זה מה שעשו חברי להקת "Archive" הלונדונית. במקום לבכות על מר גורלך (או לנסות לפחות), בוא נוציא את העצבים על הצד השני. המילים כחרבות נשלפות, הכעס נמצא בכל אות ותו, רחמים עצמיים נשפכים לכל עבר ואנרגיה מטורפת משתחררת לאוויר. קשה להשאר אדיש למילות השיר ולביצועו, ותמיד נדמה שאיפשהו הוקל לו, לאותו קרבן אומלל שנעזב באכזריות לאחר שהשיר נוגן והמילים נאמרו.

קחו חמש דקות ותרשו למה שהצטבר שם אצלכם, לצאת החוצה. שחרור נעים…