Homeמורדישבוע ניינטיז אמריקאי

גם בחג "מורדי בא ברע" והוא מוציא לנו אותו עם אלבום קצת מדכא, אבל כל כך מענג…
מורדי:
לא מעט פעמים נאמר שהמוזיקה מספקת הצצה לנפש של האומן, ושדרכה אפשר לחדור לכמה רגעים לראש וללב של המוזיקאי שניצב מאחורי התוים.
האזנה למוזיקה של אליוט סמית' מגלה תמונה של אישיות שברירית, מעורערת ומסוכסכת עם עצמה, אבל גם אנושית מאוד
ומודעת עד כאב. גם הבחירה לכתוב, להלחין ולנגן לבד על כל הכלים מעידה משהו על דרכו של סמית' בעולם.

סטיבן סמית' נולד בנברסקה בשנת 1969. כמה חודשים לאחר מכן הוריו התגרשו, ואביו המאמץ נהג להכות אותו לעתים תכופות.
הסבל לא נפסק גם כשהמשפחה עברה לטקסס, עד שבגיל 14 עבר לגור עם אביו הביולוגי בפורטלנד, שם גם אימץ לעצמו את השם אליוט, אבל זה לא היה הדבר היחיד שהוא אימץ באותה תקופה.
באותו זמן גם הסמים והאלכוהול מצאו פינה חמה אצל הנער המתוסכל, והם נשארו "חברים נאמנים" שנים ארוכות, עד הסוף הבלתי נמנע.

בשנת 97 לסמית' כבר היו 2 אלבומים רשמיים ברזומה, והקריירה שלו התפתחה במקביל לדכאון הקשה שליווה אותו.
נדמה היה שככל שהמרה השחורה שלו גדלה, כך גם הכשרון שלו זינק. ואז יצא EitherOr, האלבום השלישי שלו, ובעיניי הטוב ביותר שהקליט.
הטקסטים שעוסקים בניכור וגעגועים נעטפו בלחנים קלאסיים לסמית', מן רוק אקוסטי עדין עם הבזקי זעם, ובעיקר פולק
מהורהר ונוגה. חלק מהשירים הבולטים ביותר בקריירה שלו מופיעים כאן; Ballad of big nothing, Between the bars, Pictures of me, וכל אחד מהם שווה האזנות חוזרות ונשנות כדי לרדת לעומק
הכאב שהם אוצרים בתוכם. נכון שיש כאן "להיטים" שעובדים נהדר גם מחוץ להקשר ממנו הם לקוחים, אבל את השלמות
של השירים כיחידה אחת, כאלבום שלם שבנוי על שירים שמתכתבים היטב אחד עם השני אי-אפשר להשיג בהאזנה
לפריטים בודדים מתוכו.

החוויה של EitherOr לא תמיד נעימה. לפעמים היא מעלה תהיות חברתיות וקיומיות שאנשים מעדיפים להימנע מהן בדרך כלל,
כל מיני עובדות עצובות על העולם שאין מה לעשות איתן חוץ מלדעת שיש בו גם צדדים פחות נעימים. רוב בני האדם ידחקו
הצידה את המחשבות האלה כדי להימנע מהכאב. אליוט סמית' לא הצליח לעשות את זה, ויכול להיות שזו הסיבה שבגללה
הוא נמצא מת ב-2003 עם שתי דקירות בחזה. עד לרגעים אלה החקירה נותרה פתוחה, ולא ברור האם הוא התאבד או שחברה
שלו רצחה אותו. בכל מקרה לנו נשאר רק להודות לו על מה שהוא השאיר אחריו עד לאותו רגע אומלל.

http://www.youtube.com/watch?v=hPD-a1FjUtU

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0