ערן: בשניות הראשונות האלבום Mirror Ball מ-1995, ממש רגע לפני שמתחיל להתנגן השיר הראשון, שומעים בבירור את ניל יאנג מנחה את להקת הליווי שלו: "בלי כיוון, בלי כלום" (No tuning, nothing). ההנחיה הזאת, לשם שינוי, לא ניתנה ללהקה הכי בלתי-מכוונת ובעלת הסאונד הכי "מלוכלך" בהיסטוריה, הקרייזי הורס. היא ניתנה לחברי פרל ג'אם שתפסו את מקומה לאלבום אחד.

יאנג, שידוע כאחד מהאבות הרוחניים של הגראנג', אכן חוזר באלבום הזה אל הצד המכוסח והפרימיטיבי שלו. הנגינה שלו ושל אנשי ריבת פרלה טובה ופרועה, ולמרות שהאלבום לא מוכר כאחד הגדולים שלו, בהחלט מדובר בפיסה משובחת של ניינטיז אמריקאי.
לילה טוב מקולומבוס…

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0