ערן: אלבומים שמוקלטים בהופעה חיה באולפן הם מוצר מיוחד: מצד אחד הם משמרים את האלתור, את החיבור לקהל ואת הדיבור האינטימי בין השירים שיש בהופעה חיה, ובאותה שעה הם לא מוותרים על הצליל המדויק, המעובד והמהוקצע שאפשר להשיג רק באולפן.

אלבום אחד כזה, בולט במיוחד, הוא שיתוף הפעולה קצר הימים בין אמן מעוטר, מצליח, מבוגר, שכבר הספיק לכבוש כמעט כל פסגה אפשרית בעולם הבלוז, לבין בחור לבן מטקסס, שחוץ מהיכולת לנגן על גיטרה כמו שד עדיין לא ממש הספיק להוכיח את עצמו.

ב-1983 נכנסו לאולפן באונטריו, קנדה אלברט קינג וסטיבי ריי וון, למפגש שיותר מאשר הופעה הוא שיעור במוזיקה: קינג נותן טיפים ("ככל שאתה משתפר רק תתאמן יותר, אף פעם אל תרגיש יותר מדי בנוח"), משלהב את וון בצעקות המפורסמות שלו ("Come on!") ומנצח על ההופעה ביד רמה. כמעט כל השירים באלבום לקוחים מרפרטואר הבלוז העשיר של קינג, אבל את היום הראשון של שבוע זוגות מוזיקליים בקולומבוס נסגור דווקא עם השיר היחיד שם שהוא של סטיבי ריי וון, שקיבל כאן הזדמנות – והוא עוד לא בן 30 – שאלברט קינג ילווה אותו בגיטרת קצב.
לילה טוב מקולומבוס…

http://www.youtube.com/watch?v=YCnyAoeRAVQ