בסוף החודש דניאל

בסוף החודש דניאל ג'ונסטון מגיע לארץ. בשבילי זה אירוע מרגש וכמעט בלתי נתפס. כשהאנשים הטובים של Naranjah – נרנג'ה הודיעו על ההופעה, הלכתי מיד לראות שוב את "השטן ודניאל ג'ונסטון", הדוקומנטרי הנהדר שנעשה עליו בשנת 2005. זהו לא סרט קל לצפייה. מצד אחד הוא מושך אותך בחכתו וגורם לך להתאהב באדם העדין והכנה עד כאב הזה, ומצד שני מעציב אותך וגורם לך להרהורים על טבע העולם הזה.
הסרט משרטט את דיוקנו של ג'ונסטון מהילדות הלא קלה בצל משפחה אוהבת אך שמרנית אמריקאית מהסוג המסרס ילדים מיוחדים, דרך היציאה מהבית והניסיון לקבל הכרה בכל דרך אפשרית(כולל להקליט את האלבומים שלך שוב במלואם כשלא נשאר לך עותק לשכפל), ההתאהבות במוזה שתרדוף אותו רוב ימיו, ההשתחלות ל-MTV ולסצינת האינדי האמריקאית, מחלת הנפש שתתפרץ ולא תרפה ממנו ובעקבותיה האובססיה המתמשכת והעוצמתית שלו לשטן, לסמליו ולשלוחותיו. ואת כל זה מתעד הבמאי ג'ף פויירצייג ברגישות יוצאת דופן ובכבוד גדול לג'ונסטון, מה שזיכה אותו בפרס במאי של השנה בפסטיבל סנדנס היוקרתי.
אחרי שתראו את הסרט תבינו למה ההגעה של ג'ונסטון לארץ היא אירוע בלתי נתפס בעיניי. אחרי שתראו את הסרט כנראה שגם תרצו להיות שם.

 

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0