חוזרים לשבוע הפס

חוזרים לשבוע הפסיכדליה שלנו שגם מאוד מתאים ליום העצמאות…
תומר: במשך שנים נכנעתי להנחה הרווחת שהאבנים הם בלוז. בלוז לבן, מצוין ומעניין, אבל בעיקר בלוז.
ואז הגיע האלבום הזה בעוד אחד מימי שישי בתו, שכמו בכל שישי בקודש, בוחרים אלבומים שלא מכירים.
כבר מהעטיפה רואים שיש פה משהו לא אפייני לסטונז, ואכן – האלבום "Their Satanic Majesties Request" הציג לי צד שעדיין לא הכרתי אצל החברים המוזרים האלה. התקופה היא 1967, ואין צורך להסביר את החשיבות המוזיקלית שלה, וקצת לפני סופה, בין מאסריהם של מיק ג'אגר, קית' ריצ'ארדס ובריאן ג'ונס, הצליחה הלהקה להרכיב את כל החלקים ולהציג לנו יצירה פסיכדלית, גדושה בסמים וכישרון. השירים כאן לא בוצעו בהופעות, ובמשך השנים, למרות הצלחתו והשפעתו, הלך האלבום ונחבא בין הצללים של אחיו הגדולים והקטנים.
התחלתי ואסיים בעטיפה, והפעם, הציור השבועי לילד – חברי להקה מסוימת הלכו לאיבוד בעטיפת האלבום, אנא ילדים, עיזרו לקולומבוס ולספנים לזהות את חברי הלהקה.
יום עצמאות שמח!!!

האלבום המלא:

פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0