אדי ג'יימס "סאן"

אדי ג'יימס "סאן" האוס היה בצעירותו כומר, מטיף בפטיסטי ונוצרי אדוק. קצת אחרי שמלאו לו 20 מונה לכומר מוסמך ועסק בהטפה במשרה מלאה. לכל אורך התקופה הזו האוס לא הסתיר את התיעוב שחש כלפי מה שנחשב באותה תקופה להפך הגמור מהדת, מהמוסר ומההיגיון: מוזיקה חילונית.

כל זה היה נכון עד שגילה אותה, את המוזיקה של השטן. זה קרה מתישהו באמצע שנות ה-20, כשהאוס שמע חבר מנגן גיטרת סלייד, ולדבריו – בהגזמה דרומית אופיינית – באופן מיידי שינה את דעתו השלילית על הבלוז. אז הוא קנה גיטרה, שייף לו צוואר בקבוק והתחיל לנגן את דרכו במעלה אחת מקריירות הבלוז המזהירות ביותר בהיסטוריה.

הבלוז ככל הנראה השפיע על דרכיו עד כדי כך שב-1928 הורשע ברצח. סיפור המקרה מצייר אותו לא כנבל, אלא כגיבור: בזמן שהופיע בבר מקומי במיסיסיפי נכנס אדם למקום והתחיל במסע הרג רצחני. האוס, שנפצע ברגל מהיריות, ירה בו והרג אותו. גזר דינו היה קשה: 15 שנים בכלא. למזלם של חובבי המוזיקה – ולצערם של אנשי מיסיסיפי – שוחרר כעבור שנתיים בלבד.

המוזיקה של סאן האוס לא קלה לעיכול: הרקע הדתי שלו ניכר בכל תו ובכל עווית שהפנים שלו מפיקות כשהוא מנגן ושר. הוא אינטנסיבי, כוחני, ממש גס. מרביץ לגיטרה יותר מאשר מנגן עליה. אבל המסלולים הרגשיים בהם הוא יכול להעביר את המאזין שלו הם דבר שלטעמי אין שני לו בעולם המוזיקה.

הנה הוא עם המוכר ביותר בשיריו, Death Letter.
בוקר טוב מקולומבוס…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0