איתן ממשיך להסתו

איתן ממשיך להסתובב סביב פורעי חוק במוזיקה, והפעם עם פוסט על יוצר ענק, עם אלבום כלא מיוחד במינו…

איתן:
אז אם מדברים על פורעי חוק במוזיקה הישראלית, כנראה שלא נפסח על אלבום שהעטיפה שלו היא אדם שמצולם בפרופיל על רקע סורגים של בית-סוהר. אלבום ששמו כשם תיק פלילי – "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" ובאנגלית הוא נקרא פשוט – " A Criminal Record".

שמוליק קראוס כבר הגיע לגדולות במוזיקה הישראלית לפני שנות השבעים, כמלחין וכיוצר העיקרי בחלונות הגבוהים ובחבורת לול, אך עדיין לא כאמן סולו.
סיפרתי כאן בעבר הלא רחוק (http://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=337863589659051&id=168896333215734), כשלצערנו נודע לנו על פטירתו, על דריכת הרגל הראשונה של קראוס בעולם המוזיקה ועל מה שהוביל אותו לשם.
את העשור החדש קראוס פותח לא הכי טוב, עם ריבים מתוקשרים עם ג'וזי כץ, קטטות ושתית אלכוהול מרובה. מקורות יודעי דבר (אמא שלי) מספרים על מקרה שבו שמוליק קראוס לווה כסף מרחמו (האיש והמסעדה הירושלמית המיתולוגית) ולא החזיר, מה שעלה לו בכמה אגרופים. אמא גם מספרת על מעצר אחד של קראוס במגרש הרוסים, שממנו שוחרר בערבות על-ידי לא אחרת מהמשוררת מרים ילן-שטקליס, שאיתה היה בקשר מאז החלונות הגבוהים. היא אגב, היתה מהבודדות שתמכו בו וסייעו לו בתקופה שנכנס לכלא, אחרי שרבים הפנו לו גב (על כן השורה מ"קראוז צינוק':
'אני הוא איש הציפורים
ואין לי כרם ענבים
יש לי כמה ידידים
מהם חלל ודחלילים').

בתחילת 1971, קראוס ניהל מאבק מתמשך עם הממסד, בעיקר סביב חלקת אדמה שרכש סמוך לנבי סמואל, בפאתי ירושלים, שם רצה לבנות בית ואולפן הקלטות, אך זרועות הבירוקרטיה מנעו ממנו להגשים את החלום הזה. במהלך העימותים עם השלטונות שהרסו את המבנה שהיה שם, קראוס, שלא נודע כאדם שליו במיוחד, שלף נשק אל מול חיילים שבאו לפנות אותו מהמתחם. מה שהוביל כמובן למעצר ולכלא.
במהלך שנת 71', שמוליק חזר ונכנס לכלא מספר פעמים, גם ניסה להתאבד ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי.

סיפור אלבום הסולו הראשון של שמוליק קראוס מתחיל כשקראוס דרש לאפשר לו להכניס גיטרה לתאו. הנהלת הכלא הסכימה, בתנאי שיסתפר. שמוליק הסכים, הסתפר קצר, קיבל גיטרה ובמהרה חיבר כמה שירים שביטאו את תחושות התסכול והכעס מאחורי הסורגים. במהלך חופשה קצרה מהכלא, קראוס כינס בזריזות כמה חברים באולפן (שמוליק ארוך בבס, אהר'לה קמינסקי בתופים וחיים רומנו בגיטרה – מבכירי הנגנים בארץ, ובג'אם סשן של שעתיים בלבד הם הקליטו את כל האלבום. האלבום הוקלט אמנם ביוני 71', אך כל שיריו למעט אחד ("מי אנחנו") נגנזו מיד. רק שש שנים מאוחר יותר, חברה קטנה בשם "התקליט חיפה" הוציאה אותו מחדש בגרסה מקוצצת (במקור היו כשעתיים שלמים של ג'אמים, שהושפעו מלהקות ג'אמים אדירות מהגולה כמו "Derek and the Dominos").
כשניגשים אל האלבום מבינים מיד שזה ודאי לא נשמע כמו שום דבר שנעשה עד אז, ומבחינת הסאונד, הנגינה החופשית בלייב והשירה הלא-מהוקצעת-אבל-מלאת-הכוונה, גם עד היום הוא נותר כתקליט נדיר במוזיקה הישראלית.

על השיר 'שישי חם' (בתגובה הראשונה) יש גם איזו אנקדוטה מעניינת. השיר בגרסתו המקורית נכתב כ"שי-שי-חה-" כשבהיפוך אותיות זה בעם חשיש. שיר שהוקדש לסם החביב עליו. שנה מאוחר יותר, זוגתו דאז ג'וזי כץ השתמשה בלחן השיר עם להקתה "הטוב, הרע והנערה", עם מילים אחרות, תחת השם "טוב לי לשיר לעולם" (מצורף גם בתגובות). השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר של 1972. קראוס עלה לבמה, כאחד מיוצרי השיר לקבלת הפרס, לאור תשואות גדולות, במה שהיה באותם שנים אירוע באמת גדול בקנה מידה ישראלי. קראוס ודאי חייך חיוך ממזרי וצחק על כך ששיר שמנגינה שכתב על חשיש (תרתי משמע) זוכה להכרה שכזו…

http://www.youtube.com/watch?v=N1H-5qbVbKA