קצת לפני שנכנס לו החג השני(או השביעי), תומר עם יריית הפתיחה של שבוע פורעי החוק שלנו…
תומר:
עולם הפשע הוא סקסי. והוא מסקרן. אולי כי הוא אסור או בגלל שהוא שייך לסרטים ולפנטזיות של אחרים, אולי. לכולנו, הזכרים לפחות, יש את החלום הזה להיות טוני סופרנו. פושע מעודן, חסר רחמים וכריזמטי ששובה את לבו של כל מי שהוא פוגש. אבל אני לא פה להיות הפסיכולוג, כאן מדברים על מוזיקה וכשאני חושב על מוזיקה ופורעי חוק והשילוב ביניהם, אני רואה מוזיקה שחורה, ושם אני בעיקר רואה את טופאק, שלמרות שמת שנה לפני הכניסה למועדון 27, הצליח לבלות חלקים נרחבים מחייו בכלא, במרדף על ידי ובעקבות החוק ואפילו להיות קרבן ל-5 יריות, שבסופו של דבר שמו אותו רק בכיסא גלגלים ובחזרה לאולפן ההקלטות.

האלבום "Me Against The World" הוקלט בעקבות אותן 5 יריות ויצא לאוויר העולם כשטופאק עוד היה בכלא. ובתקופה שכל קונספירציה תופסת, ההיפ-הופ בשיאו ועדיין קונים דיסקים כאלה מפלסטיק(אנשים מוזרים), בתקופה כזאת זה חלום לראפר יחסית צעיר כמו הגב-גבר הזה לזנק קדימה ובכל הכוח.
בעיות עם החוק לא היו חסרות לבחור, וכבר מאלבומו הראשון, שעסק בעיקר בלהמציא כמה שיותר קללות למשטרה ואף גרם לנער טיפש במיוחד להרוג שוטר בטקסס ב-1992 בעקבות האזנה לאלבום, היה טופאק ביחסי שנאה בלתי מתפשרים עם החוק.

אבל אפשר להגיד שטופאק התבגר מאז, Me Against The World מציג אדם אחר. עדיין מקלל ועדיין כועס, אבל שונה. למרות שרוב האנשים לא מצליחים להבין מה יש במוזיקה הזאת, בקללות והכעס הזה, שם מונחת האמת האמיתית. הגרעין. והבגרות שהגיעה בעקבות הירי והמשפט שהתנהל נגדו באותה תקופה בעקבות תקיפה של נערה צעירה, כל זאת ועוד תרמו ליצירתיות שלו להמריא(לא לנסות את זה בבית). האלבום מגוון מאוד. המילים, כמו תמיד, ישירות ולא מתפשרות ומציגות תמונה נורא עגמומית של בחור צעיר, מפוחד עד מוות, לבד, פרנואיד שמציג מהמקום הכי פנימי שלו את הרגשות הכי כמוסים שלו בצורה הפראית ביותר.

הרבה מעניקים את תואר "האלבום הטוב ביותר" של טופאק לאלבום הזה ואפשר בהחלט להבין אותם. זה אלבום של עבודה קשה, כעס, ייאוש וכמובן – שבירת כל החוקים. בין אם האמן הזה שר בשיא הכעס את "Fuck The World" , או מפתה ברוך בחורה מדהימה אבל תפוסה ב-"Can U Get Away", זה נעשה בצורה הטובה והכנה ביותר.

בזמן יציאת האלבום שהה טופאק בכלא למשך 11 חודשים על פשע שביצע ב-1993 , וראה את האלבום הזה מצליח מאחורי סורג ובריח. הנקודה הזאת בקריירה של טופאק היא יריית הפתיחה למה שלימים יהיה ההיפ-הופ הכי טוב שנשמע.
חג שמח שיהיה…

 

 

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0