ערן: אנחנו אמנם ר

ערן: אנחנו אמנם רק באמצע שבוע 1966 בקולומבוס, אבל כבר עכשיו אפשר לראות עד כמה השנה הזו הייתה מלאה בחידושים, בהמצאות מוזיקליות ובשילובים מעניינים בין עולמות מוזיקליים שונים.
אחת הלהקות החדשניות ביותר של התקופה, וככל הנראה של הרוק אי-פעם, הייתה ה-Byrds. רוג'ר מקווין, ג'ין קלארק, דייוויד קרוסבי (כן, ההוא מקרוסבי, סטילס וכו') ומאוחר יותר גם גראם פרסונס היו אובססיביים בניסיון שלהם להמציא את עצמם בכל אלבום מחדש. בתחילת דרכם היה זה הפולק-רוק הדילני שהם שילבו עם רוקנרול מבית הסטונס והביטלס. מאוחר יותר הם שחררו אלבום שככה "בטעות" המציא את הסגנון שנקרא קאנטרי-רוק. ובתווך, בין לבין, הם הוציאו ב-66' את Fifth Dimension, שהיה אחד הראשונים, ובלי קשר אחד האיכותיים, שבאלבומי הפסיכדליה.

על כמה להקות כבר אפשר להגיד שהן המציאו את הפסיכדליה? הנה דוגמית בשם Eight Miles High, שיר שבאותה מידה יכול היה להופיע פה בשבוע סמים ושהוא חתיכת היסטוריה בפני עצמו.
לילה טוב מקולומבוס…

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0