ערן:
לא הרבה לבנים ראויים להתהדר בתואר "אגדת בלוז", כינוי ששמור בדרך כלל לצאצאי עבדים מאפריקה. אבל אחד מאלה שכן ראויים לתואר, ובגדול, הוא פול באטרפילד.
לא הרבה לבנים ראויים להתהדר בתואר "אגדת בלוז", כינוי ששמור בדרך כלל לצאצאי עבדים מאפריקה. אבל אחד מאלה שכן ראויים לתואר, ובגדול, הוא פול באטרפילד.
במחצית שנות ה-60 אסף סביבו נגן המפוחית חבורה סופר-מוכשרת של נגנים, פיתח לעצמו סגנון מפוחית ייחודי ולמעשה המציא יש מאין סגנון חדש, שהוא יציר כלאיים בין הבלוז לרוקנרול (עם נטייה מובהקת לראשון).
המוזיקה הזו, שפתחה בפני אמנים – וחשוב מכך, קהלים – לבנים את הדלתות ל"ניגרו-בלוז" כמו שאז עוד היה מותר לקרוא לזה, היא אחד הדברים היותר טובים שיצאו משיקגו… הקהל מתבקש לשים לב לגיטרה של מייק בלומפילד, שהשבוע נשמע עליו לא מעט…
COMMENTS