ממשיכים את שבוע הטפיחה על השכם שלנו עם משהו שעשה את זה לעוזי השנה…

עוזי: מזל טוב לקולומבוס ולכל הצוות הקבוע והארעי.
מבין שלל הקטעים ששמענו כאן השנה, כמות אינסופית של מוזיקה חדשה ומופלאה, אני מוצא את עצמי חוזר לקטע הזה שוב ושוב. ערן כתב עליו בשבוע המוצלח ביותר שהיה בקולומבוס לטעמי, שבוע פנינים נשכחות. אפילו שערן הוא גזען שעושה ברוגזים ונעלם בתקופות מבחנים, תמיד כיף לשבת בבית אחרי הניקיונות של יום שישי ולצלול איתו לביצות שעוטפות את נהר המיסיסיפי. בכל מקרה, כך מספר ערן על הפנינה שנשכחה בביצות:
ערן: ר.ל ברנסייד, יליד 1926, העביר בכפר שלו במיסיסיפי את מרבית חייו כחוואי וכדייג, ואפילו ישב תקופה בכלא על רצח. בשנת 48', אחרי ששמע את ג'ון לי הוקר מנגן, קיבל השראה לאחוז בגיטרה והתחיל לנגן בלוז בבארים מזדמנים, ככה בשביל הכיף. רק בשנות ה-90 המאוחרות, כשהוא בן שבעים פלוס, גילו ההמונים את הפנינה החבויה הזאת, ואיזו תגלית זו הייתה… הנה הוא מנגן בחצר שלו לאלן לומקס (חוקר המוזיקה האגדי) את הדלתא-בלוז שלו, יש כאן רק גיטרה אחת אבל לי זה נשמע כמו שלוש…

 
פוסט הבא
וורדפרס: 0
DISQUS: 0