מתחילים את שבוע סמים במגרש הביתי של תומר, ב-"הוווד".
מתוך הגטאות השחורים לתוך האולפנים הלבנים. וגם סמים…
תומר:
הסמים תמיד היו חלק מהסצינה המוזיקלית, לטוב ולרע. כל עשור והסם שלו – ונשאלת השאלה: למה? מה יש בדבר הזה שהמון מוזיקאים פשוט לא יכלו בלעדיו? שירים מהללים אותו, אמנים סוגדים לו ולפעמים אף עוברים לעולם הבא בגללו ועדיין הסמים נמצאים שם ופותחים לנו בעיקר עולם שלם שלא היה קיים בלעדיו.
ויש אמנים שפשוט נולדים לזה. Crack Babies, Dope- Feen,Pipe-Head כל זה ועוד היו המציאות הדי עגומה של המון זמרי היפ-הופ בשנות ה-80 המאוחרות ובמהלך שנות ה-90. אמנים שקמו למציאות יומימית של אמהות מכורות עוד בהיריון, בעלים ואבות שעזבו וממשל שדי שם ז*ן על השכבה שגם ככה לא יצא ממנה כלום. במצב כזה אם יש לך טיפת כישרון של שירה וכתיבה או שאתה יודע לזרוק לסל אז הרווחת ואולי לא "תזכה" יותר ללכת לישון רעב. בהעדר חוקים ועזרה מאיזשהו גורם חיצוני, מחסור חמור בעבודה ודור שלם שגדל בלי טיפת תקווה לעתיד יפה יותר המון כעס מצטבר…
http://www.youtube.com/watch?v=mpfuX6lG_EQ
הרבה פעמים שואלים אותי למה אני אוהב היפ-הופ כי הרי זה בסך הכל אנשים שיודעים רק לקלל וזהו. אז זהו, שלא. הם האנשים האמיתיים שקמו כל יום וגדלו עמוק לתוך הסמים שיכולת למצוא במכולת אפילו, ראו את חברים שלהם מתים ממנת יתר ואת אמא שלהם מוכרת את הגוף שלה בשביל מנת קראק. והם לא רק מקללים. הם בעיקר מספרים סיפורים והסיפורים האלה על מציאות של ילדים סוחרי סמים, הורים שלא אכפת להם מכלום, גיהנום תלול והרבה כאב מתובל בהומור שנון וכריזמטי הופכת אותם למספרי סיפורים מהשורה הראשונה…
אנשים כמו: 2Pac, N.W.A, Snoop Dogg, Nas, Notorious B.I.G ועוד רבים וטובים הפכו מעוד ילדי גטו לשם דבר בסצינה השחורה. אנשים ששרים על החיים הקשים שבאים בעקבות הסמים ושמים לך את האמת בפנים בדרך הכי קשה ואמיתית שיש. האנשים שהיו הכי בפנים שיש ויצאו מזה כדי לספר לנו איך זה שם בחוץ…
http://www.youtube.com/watch?v=VoMhU91MdzQ
COMMENTS