נועה על האלבום החדש של וואן מוריסון

פוסט אחרון לשבוע סיכום 2012 לפני שאנחנו מקפלים את השנה ושמים בארגזים. וכמו שעתיד להיות בכל שבת, הפינה החדשה של המצטרפת החדשה ישנה למשפחת הכותבים של קולומבוס, הלא היא נועה בעוד פוסט מצויין וכתוב להפליא…
נועה:
אדם נולד, ואתו נולד הפוטנציאל הגלום בו, תִּלֵּי תּלִּים של כישורים וכשרונות, שצרובים אצלו בדנ"א, ומבקשים להתגלות ולגלות את עצמם לעולם. חלק מהכשרונות האלה יתגלה, תחילה לאדם עצמו, שימצא עצמו נמשך למשהו חדש שפגש, מבקש ללמוד עוד ועוד, ואחר כך, אם הוא מוכשר ונחוש דיו, גם לאחרים. חלק אחר של הכשרונות כנראה לא יתגלה לעולם.

אז מה גורם להם, לכשרונות הללו, להיחשף או להכחד? האם מספיק הפוטנציאל הגנטי? כנראה שלא. הדנ"א האנושי יהיה תמיד מהול בתוך מציאות משפחתית חברתית ותרבותית, שהמינונים שלה הם אלה שיקבעו אם כשרון כלשהו יתפתח, ואחר – יתמוסס ויעלם לעד.

תארו לעצמכם למשל, מה קורה כאשר כשרון מוזיקלי אדיר, נפש פיוטית ומשיכה אל המסתורי והאחר חוברים להם יחדיו, ומוצאים את עצמם נולדים וגדלים בבלפאסט של שנות החמישים, לאב שהוא מוסכניק של אניות, אבל בעל האוסף הגדול ביותר במחוז של אלבומי בלוז, ג'אז ופולק אמריקאי, ולאמא זמרת?! כנראה שבמקרה כזה אין מנוס, והילד הזה ילמד לנגן על גיטרה, מפוחית, סקסופון, קלידים וכלי הקשה, יקים להקה כבר לפני הבר מצווה,יוחתם על חוזה הקלטות לפני גיל 20, ויבין מהר מאוד שהקריירה המכובדת של מנקה חלונות כנראה לא נועדה בשבילו, ולמרות שכתב ""I'm happy cleaning windows, הייעוד שלו יהיה אחר.

לילד הזה, יורדי ים יקרים, קוראים ואן מוריסון.
למרבית השמחה, מוריסון הבין כבר בנעוריו שהוא מוכרח לנגן, לשיר ולכתוב, ומאז הוסיף לעולמנו האפרורי רשימה מפוארת של אלבומים מצוינים, חלקם קומוניקטיבים יותר, שזכו למכירות נאות, ואחרים – מסתוריים ורוחניים, שזכו לשבחי הביקורת, ולקהל מעריצים נאמן… זכורות במיוחד ההופעות החיות שלו, שלמרות אפיזודה קצרה של חרדת במה קשה בתחילת הסבנטיז, נחשבות כחוויה משמעותית ויוצאת דופן באיכותה.

השנה חזר מוריסון לעיר הולדתו, בלפאסט, כדי להקליט את האלבום ה-34 שלו, שיצא באוקטובר האחרון – Born to Sing: No Plan B. באלבום, שזכה לשבחי המבקרים, תוכלו לשמוע הדים לכל המקורות שמוריסון צמח מתוכם, והצמיח אותם מתוכו אלינו. מאזינים קשובים יוכלו לשמוע גם ביקורת חברתית-פילוסופית על המציאות החומרנית ותאבת הבצע שאנו חיים בתוכה, ושאנשים כמו מוריסון מזכירים לנו שאולי יש סיכוי שיום יבוא והיא תשתנה, אולי בזכותם.

אז בשקלול סופי של הגנטיקה, התרבות, החברה והנסיבות – לעיתים רחוקות, יחידות במינן, נוצר התמהיל הנכון והמושלם שגורם לאותם המקרים הנדירים, כמו אלה של ואן מוריסון, שבהם אתה פשוט נולד כדי לשיר….

פוסט הבא

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0