על האמן הזה אני מספר בערך לכל מי שרוצה לשמוע, ואפילו כתבתי עליו פוסט קצר בשבוע הראשון של קולומבוס, אבל אז היו פה אולי עשרה אנשים, אז אין שבוע יותר מתאים מבחינתי מ"שבוע פנינים נשכחות" כדי לכתוב עליו את הפוסט שמגיע לו.
גיליתי אותו לפני כמה שנים, כשב-88FM היה יותר סיכוי לשמוע מוזיקה טובה מאשר את דביר בנדק מדבר על הלוואות.
היינו הדרך לאנשהו ודקה לפני שאנחנו יוצאים מהאוטו, מתחיל להתנגן שיר כל כך טוב, מאלה שאתה לא מבין איך זה שאתה לא מכיר. ישבנו וחיכינו עד שיסתיים השיר בתקווה שהשדרן יתן איזו פיסת מידע. למזלנו, כשהסתיים השיר הוא אמר: וזה היה רודריגז עם "Sugar man". כמובן שזה שלח אותי לחפש ולגלות מיהו רודריגז, ולמה אני לא מכיר אותו, וזה מה שגיליתי…
רודריגז גדל בדטרויט של שנות השישים ובצעירותו הסתובב עם קהל הפולק המקומי וחיפש את מקומו בתוך הסצינה הזאת.
אחרי שניגן תקופה במועדונים המקומיים, הוא קיבל הזדמנות והקליט ב-1967 את הסינגל הראשון שלו. הוא המשיך לעבוד על השירים שלו וב-1969 הוא סיים לעבוד על אלבומו הראשון שיצא שנה אחר כך תחת השם "Cold fact".
האלבום זכה לביקורות טובות בתקשורת המקומית אך נכשל מבחינה מסחרית. הוא הקליט אלבום שני כחלק מהחוזה עם חברת התקליטים אך גם הוא לא נמכר בצורה מרשימה.
בנוסף, זמן קצר אח"כ, חברת התקליטים שלו התחילה לחוות קשיים כלכליים והפסיקה להפיץ הרבה מהאלבומים שברשותה וביניהם, שני אלבומיו של רודריגז.
רודריגז מצדו, מאס בחיי המוזיקה הקשים והלך לעבוד כפועל בניין פשוט.
כמה שנים אח"כ, בצד השני של הגלובוס, חברת תקליטים אוסטרלית קטנה מקבלת עותק של "Cold fact" ממישהו ששמע את האלבום בארה"ב והשמיע אותו לכל מי שרק יכל.
היא מתחילה להפיץ את האלבום והוא הופך ללהיט גדול באוסטרליה ובניו-זילנד השכנה.
בתחילת שנות ה-80, האלבום מתחיל להיות מופץ בדרום אפריקה השסועה, והצעירים המדוכאים מאמצים בחום את שירי החופש האנטי מלחמתיים של רודריגז, והופכים אותם לחלק חשוב מהמאבק במשטר האפרטהייד החשוך.
ללא ידיעתו, רודריגז מקבל מעמד של קאלט במדינה האפריקאית. מתוקף התקופה, החבר'ה שכל כך אוהבים אותו, לא יודעים דבר וחצי דבר על הגיבור שלהם…
אבל אז נכנס האינטרנט לחיינו ולחייהם, וצעיר אחד משולהב, שם לעצמו למטרה, למצוא את רודריגז, שחלק גדול ממעריציו בטוחים בעותה עת שהוא כבר אינו בין החיים.
הוא פותח אתר שנקרא "המרדף אחר רודריגז" ומתחיל ללקט עליו פרטים לאט לאט.
אחרי חיפושים רבים במעין מרדף בלשי, הוא מצליח לאתר את המפיק של רודריגז משכבר הימים. הם מוצאים את רודריגז ומספרים לו את הסיפור המדהים הזה. לאחר שהוא מנער מעליו את השוק הראשוני, הוא מסכים להצעה, ובשנת 1998 הוא מגיע לסיבוב הופעות ראשון בדרום אפריקה ובו הוא מפוצץ אצטדיונים ערב אחר ערב.
מאז הוא הופיע גם באוסטרליה ובניו-זילנד כמו גם במקומות אחרים בעולם, ועשה זאת בהצלחה גדולה. בנוסף, שני האלבומים שלו קיבלו הפצה מסודרת בשאר העולם ואנשים מגלים אותם כל הזמן.
ואחרי כל הסיפור הזה, אני רק אגיד לכם ש"COLD FACT" הוא אלבום מדהים לפחות כמו הסיפור, פולק ובלוז ורוק בסיסי מתובלים בפסיכדליה משובחת. תוסיפו לזה כתיבה נהדרת עם מסרים פוליטיים וחברתיים, וחוש מפותח למלודיות.
זהו אלבום שלפי דעתי הקדים את זמנו בהרבה מובנים, ועם קצת מזל, היה מעטר את ספריית הדיסקים/תקליטים של כל אוהב מוזיקה. תהנו ותמיד תמשיכו לחפש…
COMMENTS