שבוע 22- שבוע אינדי ישראלי בקולומבוס

צהרי שישי כבר פה, ובדרך כלל זה הזמן ל"שישי ובלוז". אבל ערן בפגרה של שבוע אחד, ועוזי נכנס למלא את המקום עם פוסט מעולה על אחד האמנים היותר ייחודיים בנוף הישראלי העכשווי… עוזי:
על פי דרישת הקהל, אני מציג בפניכם את אביב גדג'. לכל אורך השבוע האחרון ומול כל פוסט שהועלה כאן ניסיתי לראות אם אני מצליח להבין באמת מה ההבדל בין אינדי רוק לרוק אלטרנטיבי. כי גם את אביב גדג' ובמיוחד את אלבומו המצוין 'תפילה ליחיד' קשה לי לתייג תחת אינדי רוק – מדובר באחד האלבומים המושקעים ביותר שנעשו כאן, וכשמקשיבים לו מבינים שלא נחסכה פרוטה על תהליך ההקלטה שלו(סאונד יוצא דופן לאלבום ישראלי).
אבל בכל זאת לאורך השנים המושג אינדי רוק השתנה במקצת וזאת לאור השינויים באופן שבו מוזיקה מגיעה מהאמן לאזניים שלכם.
במקור אינדי רוק התייחס לכל אלבום רוק שאמן הוציא בלייבלים קטנים או בהפצה עצמית של האמן( להלן INDEPENDENT ROCK) ואפשר לו לסטות באופן משמעותי מהמיינסטרים ולהמנע מתכתיבים של "חליפות" שמענין אותם רק כמה האלבום ימכור והחל ממתי.
אולם כיום האינדי רוק מתייחס יותר לסוגה מוזיקלית ופחות לאופן ההפקה וההפצה ומכאן הערבוב עם הרוק האלטרנטיבי.
אביב גדג' החל את דרכו באמת כאמן אינדי ויחד עם גבריאל בלחסן(רוצו לשמוע גם את אלבומי הסולו שלו), חברו למושב תלמי אליהו שבנגב, הקימו את להקת אלג'יר.
שניהם טיפוסים של אינדי רוק, סולדים מהממסד שבתגובה מתייג אותם כפסיכים(הם באמת פסיכים) ובאמת ההקלטות הראשונות שלהם היו ביתיות והופצו על קלטות עד שהגיעו לאזני חברות התקליטים הגדולות.
עם אלג'יר הוציא גדג' שני אלבומים- 'נאמנות ותשוקה' ו'מנועים קדימה'. בשנת 2009, חמש שנים אחרי שאלג'יר הוציאה את אלבומה האחרון, הוציא גדג' את אלבום הסולו שלו 'תפילה ליחיד'.
מבחינה טקסטואלית כפי ששם האלבום מציע מדובר באלבום מאד אישי. גדג' לא מתבייש להגיד כל מה שהוא חושב על המציאות בארץ, על דת ועל עצמו והכתיבה שלו, כמו שהתאפיינה באלג'יר(על אף שממותנת יותר ביחס לבלחסן) מאד לא מתפשרת ומאד לא מתחנפת לאזניים רגישות.
מבחינה מוזיקלית, מדובר באלבום שמופק מדהים, הוא פשוט נשמע טוב במערכת. הסגנון המוזיקלי מזכיר את אלג'יר באופן טבעי ויש בו קטעי רוק מאד חזקים עם השפעות מזרחיות שבאו מהמושב. הנגינה בו מאד אינטנסיבית אולם משאירה לגדג' מקום לזעוק את התפילה שלו והקול שלו לא הולך לאיבוד.
בסופו של יום, במהות שלו, גדג' הוא אמן אינדי, יש לו מה להגיד ושום דבר לא יעצור אותו. גם מבחינה חברתית מדובר בילד להורים ממוצא אלג'יראי שהגיעו לארץ שבה אם אתה ממוצא לא נכון אף אחד לא סופר אותך והעיסוק שלו עם הרקע העדתידתי שלו ניחן הן בטקסטים והן במוזיקה(בדומה לאלג'יר ולבלחסן ההשפעות ממוזיקה ים תיכונית ומתפילות בבית הכנסת נמצאות כאן).
אני מצרף להנאתכם את 'הגולם' שמסתובב לו עוד מתקופת אלג'יר, ואת זה שפותח את האלבום ואפילו זכה להצלחה נאה ברדיו כסינגל 'עיר בלי זכרון'…

 

 

 

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0