שבוע 20- שבוע מתים בטרם עת בקולומבוס

יש המון אמנים גדולים שמתו בטרם עת ובקלות יכולנו לעשות עוד שבוע, אבל מתישהו צריך לסיים. הנה עוזי עם פוסט אחרון בהחלט לשבוע… עוזי: פאטס וולר נולד בניו יורק בשנת 1904 תחת השם תומאס רייט וולר והלך לעולמו חמישה חודשים לפני שהשלים את העשור הרביעי לחייו. כמו רבים מהמוזיקאים השחורים בתקופה ההיא, החל את דרכו המוזיקלית בכנסייה בתור זמר מקהלה ונגן אורגן. הוא היה שילוב נדיר של פסנתרן בחסד, זמר ענק, שחקן כריזמטי ,אישיות אקסצנטרית יוצאת דופן ופרפורמר מהקליבר של מייקל ג'קסון. מסוג האנשים שמאוהבים במצלמה ובקהל ואלו מבהירים להם בחזרה שזו איננה אהבה נכזבת. פאטס וולר שייך לדור הענקים של הסווינג והרגטיים שהתפתחו במסלולים שונים למספר סגנונות(ג'אז, רוקנרול, פופ למשל צמחו במידה מסוימת מתוכם). דור שהלך ונשכח במיוחד לאור ההצלחה חסרת התקדים של הביטלס והרוק שהפכו טקסטים רומנטיים ושירי סטנדרט פשוטים כמו שוולר וחבריו עשו לפחות רלבנטיים. וולר בשנות השלושים החל להתנסות בקולנוע והמדיה החדשה שהתפתחה באותה העת התאימה לו כמו כפפה ליד.מספר סרטים מוזיקליים בכיכובו זכו להצלחה מסחרית ואמנותית גדולה, אולם דווקא בשיא הצלחתו מת מסיבוכים של דלקת ריאות. אלמלא היה מסתלק כל כך מהר, בהתחשב בשיפור מעמד השחורים בארה"ב ובכישרון שלו לבדר אני סבור שהיה גדל להיות שם בסדר הגודל של לואי ארמסטרונג. אני מצרף את אחד השירים המפורסמים ביותר שכתב – AIN’T MISBAVIN’ מתוך הסרט STORMY WEATHER(מומלץ לצפות ולא רק לשמוע) שיצא לאקרנים מספר חודשים לפני מותו. בנוסף אצרף להנאתכם ביצוע שלו לשיר שעלול להשמע מוכר למעריצי מקרטני שלקח מתוכו את השם לאלבומו האחרון KISSES ON THE BOTTOM (בו הוא כמובן מבצע בעצמו את השיר)…