שבוע 20- שבוע מתים בטרם עת בקולומבוס

תורו של איתן להביא לנו פוסט על המת שהוא היה רוצה להחיות… איתן:
"Dark like coal compressed into diamonds"
כך, בפשטות כל-כך מדוייקת, תיארה פטי סמית' את שיריו של מארק לינקוס לאחר מותו.
לינקוס, שאת עיקר הקריירה המוזיקלית שלו ניהל תחת השם "Sparklehorse", אהב גם הוא לאורך הקריירה להשתמש באלמנט "עטיפת הממתק". בדומה למה שכתב כאן עוזי בשבוע אפריקה וגם בהקשר לקינקס, המוזיקה מצד אחד באה כמפלט מקשיים פנימיים או חיצוניים, וגם לפעמים היא זו שמצפה בסירופ סוכר אדום את התפוח המר והקשה. שירים עצובים על כאב ובדידות, לעיתים לבשו שמלת מלמלה פרחונית. אך עם זאת, לינקוס תמיד השאיר מקום לדיסוננס. לצד שירי אינדי פופ/פולק נעימים היו התכסחויות Pאנק ונויז. באותו אלבום ישבו ביחד שירים מופקים לעילא עם סאונד חלק, וגם שירי לואו-פיי בהקלטה גרועה בכוונה.
"Sparklehorse" הוא בעצם שם הלהקה האחרונה שלו (זאת שתפסה). לאחר ניסיונות לא מוצלחים בניו-יורק ולוס אנג'לס, לינקוס חזר לוירג'יניה, מולדתו והקים שם באמצע שנות התשעים את הלהקה שבהמשך קיבלה את השם "Sparklehorse". מאחר שחברי הלהקה כל הזמן התחלפו סביבו (מה גם שלינקוס היה הכוח היצירתי מאחורי הפרוייקט), השם הפך לשמו הנרדף של לינקוס. בעצם להקה של איש אחד.
אומרים שלינקוס פחד מבדידות ולכן הוא תמיד הקיף עצמו בחברים (גם באלבומיו נרשמו המון המון שיתופי פעולה, למשל עם פי ג'יי הארווי, דיינג'ר מאוס, טום ווייטס, פליימינג ליפס, דניאל ג'ונסטון והרשימה עוד ארוכה). לינקוס בעצמו אמר פעם שהסיבה היחידה שהוא הלך לביה"ס הייתה לפגוש את חבריו.
בסופו של דבר, עם או בלי קשר לבדידות, בגיל 47 כשמאחוריו ניסיון התאבדות כושל אחד, לינקוס ירה לעצמו בלב באמצעות רובה והפך לאחד ה'מתים בטרם עת' החשובים בדורנו, כשהוא מותיר אחריו כמות נאה ואיכותית של מוזיקה וחותם חשוב הן כיוצר והן כמפיק מוזיקלי.
הפוסט הזה נבע מהקושי לבחור מתוך האלבומים המופלאים אחד אחד של ספארקלהורס. אנחנו בוודאי נגיע גם אליהם בבוא היום. כעת ניפרד עם שני שיתופי פעולה יפהפיים : למטה מצורף שיר שביצע לינקוס עם הפליימינג ליפס, מתוך אלבום קאברים לשירים של דניאל ג'ונסטון שלינקוס הפיק. וקודם לכן – השיר שמתאים למעמד בצורה הדביקה ביותר, מבוצע ע"י לינקוס ביחד עם ת'ום יורק, מתוך פסקול הסרט "Lords Of DogTown"..