שבוע 19- שבוע פסי-קול בקולומבוס

שבוע פסי-קול מסתמן כשבוע מהנה במיוחד, ומורדי לא מאכזב, ו"בא ברע" גם עם מוזיקה מהסרטים… מורדי: בכדי שפס-קול ייצרב היטב בבשר, עליו להיות צד שני למטבע, כשהצד הראשון שלו הוא סצנות ויזואליות בעלות עוצמה רגשית גבוהה. אין פלא אם-כן ש"רוצחים מלידה" סיפק את אחד מפסי הקול המשובחים ביותר, מכיוון שהסרט עמוס ברגעי שיא של סצנות בנויות היטב, מין פירמידה המורכבת משלבים של הרס הנשען על טירוף שנתמך על שכרון חושים שנתמך בחוסר אונים. בידי אומן, אוליבר סטון טווה לנגד עינינו סיפור אהבה בלתי אפשרי בין בני-זוג הקוראים תיגר על כל מוסכמה חברתית הנקראת בדרכם, ומשאירים מאחוריהם שובל של הרס, כמו הר געש שהתפרץ וסחף איתו כל דבר שהייתה לו החוצפה להימצא בסביבה. הקרקע שסטון יצר ממגנטת אליה את המוזיקה, ומצמיחה תאים רדומים של זיכרון שיתעוררו לחיים אצל כל מי שראה את הסרט. אולי לא נזכור לפרטי פרטים את הסצנה, מי אמר למי ובאיזה הקשר, אבל התחושות יחלחלו היטב, והשירים של לאונרד כהן, Nine Inch Nails, Cowboy Junkies, ועוד רבים וטובים יעשו מלאכת קודש בהפיכת מה שהיה הגוף שלכם לשק החבטות של מיקי ומלורי, שהם לבטח שני הרוצחים הסדרתיים הכי מגניבים שנראו על המסך. באופן לא מפתיע בכלל, ההצלחה שנחל הסרט עברה גם אל פס-הקול כשלא פחות מ-500.000 עותקים נמכרו בארה"ב בלבד, הישג שמעניק מעמד של אלבום זהב לאסופת השירים הנהדרת הזו.