שבוע 16- שבוע חופש בקולומבוס

אנחנו כישראלים, יודעים הכי טוב את רזי המעבר בין עצב לשמחה במהירות האור. גם בקולומבוס אנחנו עושים מעבר חד, ומי שיוביל אותנו לשם הפעם הוא מורדי, כי "מורדי בא ברע" גם ביום העצמאות. חג שמח לכולם מקולומבוס…

מורדי: כשהגיע שבוע חופש מיד חשבתי על מה לכתוב. במצבים כאלה אני בדרך כלל קופץ מדבר לדבר ומתקשה לקבל החלטה, אבל הפעם לא היה לי ספק שהסרט האגדי "אדם בעקבות גורלו" (Easy rider) יזכה לכבוד. עם צילומים של מרחבים בלתי נגמרים בארצות הברית ומוזיקה מטריפה של שנות ה-60, הסרט יכול לגרום גם לאסיר עולם להרגיש שהכל קטן עליו, לארוז את מברשת השיניים ושבר המראה ולחלום שהוא מאמץ עמוק עמוק לתוך הריאות ניחוח של צמיג חרוך על אספלט רותח. בשבילי, מספיקה סצנה קצרה מתוך הסרט כדי להיזרק חזרה לאחד מרגעי החופש הכי ממכרים שחוויתי, בגלל שהוא מייצג עבורי זמן בלתי נשכח שבו הייתי בחוה בדרום ארגנטינה. כשהעיירה הקרובה נמצאת מרחק חצי שעה נסיעה באוטובוס, אין הרבה מה לעשות מלבד לשחק פינג-פונג, לאכול (בשר ארגנטינאי משובח), לבהות בסוסים ולשמוע מוזיקה. הרבה מוזיקה.

ובתוך התפאורה הזו נחשפתי לפיטר פונדה ודניס הופר בסרטם המהפכני שהיווה השראה להרבה "סרטי סמים" שהגיעו בעקבותיו ("הדלתות" למשל). הסרט מספר על זוג חברים אופנוענים שסיימו הברחת סמים מוצלחת וחוצים את היבשת בתקוה להגיע לפסטיבל בניו אורלינס. במהלך המסע שלהם אנחנו זוכים גם להצצה על ג'ק ניקולסון הצעיר בדמות טרמפיסט שהם אוספים בדרך. אם למישהו היה ספק, כבר אז אפשר להתוודע לגאונות המתפרצת של האיש הדגול הזה. פס-הקול שמלווה את החוויה הויזואלית הוא אסופת שירים מדהימה של כל מה שיפה במוזיקה. החל מהמנון האופנענים הבלתי רשמי (Born To Be Wild) וכלה בפסיכדליה של Holy Modal Rounders. אני יודע שהקטעים הבאים יגרמו למי שעדיין לא ראה את הסרט – לפתור את העניין, ולמי שכבר ראה – להיזכר בקסם ואולי אפילו לצפות שוב. שיהיה לכולנו יום עצמאות שמח..

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0