שבוע 14- קולומבוס מגלה את לונדון

יום רביעי איכשהו הגיע שוב מבלי ששמנו לב, וזה גם הזמן של "מורדי בא ברע", הפעם עם אלבום בכורה… מורדי: את קלאקרה הכרתי במסגרת שיט במימיה העכורים של המוזיקה, ומאז שנחשפתי ללהקה המטורפת הזו אני חושב שלא שמעתי משהו שמשתווה אליה בשיגעון, בהזיה, ובמדיטטיביות השטנית המופלאה שלהם. השם של הלהקה הוא קריצה לטנטרה
בודהיסטית, וזה יותר ממרתק לשמוע איך הצמד הגרמני ההזוי הצליח לשנות שיטה רוחנית פיזית למוזיקה, ולחשוף את המוזיקה במלוא עצמתה כטלפורט בין העולם שלנו לעולם מקביל, עם תפיסת מציאות שונה לחלוטין.
כל מי שמעשן ג'וינט פה ושם מכיר את הרגע שבו התודעה מתעוותת קצת ואז שוחה באוקיינוס של צבעים וריחות. צלילים מקבלים טעם, טעמים לובשים צורה. אם תכנסו למצב הזה בזמן שמיעת האלבום היחיד שהלהקה שחררה – Crawling To lhasa,
מובטחת לכם חוויה חד-פעמית.
כשהמוזיקה האלקטרונית צברה תאוצה בגרמניה קמו להקות רבות שניסו ליצור משהו חדש. הרבה פעמים הנסיונות האלה נגמרו כהשראה, אבל לא עמדו כמוזיקה מרתקת בפני עצמם. Kalacakara מגבים את האלקטרוניקה במגוון כלי נגינה (נשיפה,
מיתר והקשה) ולכן גם התוצאה שקיבלו שונה לגמרי.
האלבום עצמו מכיל 6 שירים, חלקם אינסטרומנטליים, חלקם עם לחשושים, צווחות…
אז תלחצו על הפליי, תתרווחו, תרשו לסחף לקחת אתכם למקום הנכון, והכי חשוב – תהנו.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0