שבוע 13- קולומבוס מגלה את לונדון

אחרי הפוסט המאלף שכתבה לנו על אלבו לשבוע מנצ'סטר, לונדון לא מקופחת, ואדר חוזרת לסיבוב שני… אדר:

הלהקה שבעיני ממצה את האווירה ברחובות לונדון בצורה האותנטית ביותר היא ללא ספק אם להקות הבריט-פופ – סוויד. ברנרד באטלר הגיטריסט וברט אנדרסון הסולן האגדי עבדו יחד בפעם האחרונה באלבום השני של הלהקה: Dog Man Star, שיצא בשנת 1994. אמנם אלבום זה הוא אחד הפחות מוכרים של הלהקה בהשוואה לשאר, אך הוא נחשב בעיניי ובעיני רבים ללא פחות ממאסטרפיס. לטענת אנדרסון האלבום נכתב ממקום של בריחה מסצנת הבריט-פופ המתקתקה ששלטה באותם שנים, והתוצאה אכן מעידה על כך. מה שנשמע באלבום כדו שיח של מלודיות בין באטלר ואנדרסון למעשה מהווה דו קרב בין השניים ("Heroine" ,"New Generation") שאף הוביל לעזיבה של באטלר לפני סיום ההקלטות. בשלב זה אנדרסון הכניס את ריצ'ארד אוקס, גיטריסט שהיה אז בן 17, שמנגן איתם עד היום. הדומיננטיות המוחצנת והכשרון של אנדרסון ובאטלר בולטים כאן במיוחד והם משתלבים בצורה מושלמת יחד. יתכן והמתח ביניהם רק מעצים את חוזק השירים ואת שלמות האלבום. בחוסר מזל התאהבתי בסוויד דקה אחרי שהם היו בארץ בפעם הראשונה. בפעם השניה כבר קניתי כרטיסים מראש. יום אחרי תאריך הופעה אני וחבר טוב היינו אמורים להגיש פרזנטציה חשובה ללימודים, מה שהפך לשנינו את הנסיעה להופעה למלאת אדרנלין ולריגוש שהגיע לשיא כשברט התחיל לשיר את "The Wild Ones". נדמה כי הייתי מהבודדים בקהל שצרחו את המלים לשיר הזה. כולי תקווה שבפעם הבאה המצב יראה קצת אחרת…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0