שבוע 12- קולומבוס מגלה את טקסס

"רוק" של "שירווטר" הוא עוד אלבום שקניתי בשיטת ה"וואי, איזו עטיפה, אני חייב לקנות את הדיסק/תקליט הזה!". שיטה שבשבילי עובדת בערך ב-80 אחוזי הצלחה והביאה לי הרבה פנינים כאלו… "Shearwater" התחיל כפרוייקט צד של וויל שף מ"Okkervil River" וג'ונתן מייבורג מ-"Kingfisher" (שתי להקות שמקורן בסצנת האינדי הפוריה כל-כך של אוסטין, טקסס). הם הכירו אחד את השני רק שבוע אבל הבינו שהם חייבים לעבוד יחד. הרעיון היה לתת במה לשירים השקטים יותר שלהם, אלה שהם לא מוצאים להם מקום באלבומים של להקות האם. הם התחילו להופיע ולהקליט ואחרי זמן לא רב הגיעה גם אהדת הקהל והמבקרים, בעיקר בתוך ארצות הברית.
"רוק" מ-2008 הוא האלבום החמישי של ההרכב ולדעתי הטוב ביותר שלהם עד היום (האחרון שיצא ממש לא מזמן, הוא חזרה לרוק בסיסי וכוחני יותר). זהו אלבום של יופי גדול ומלא, הכתיבה הנוגה והדרמטית לפעמים של מייבורג, שמאוד הושפע מניק דרייק ולאונרד כהן, מתאימה כמו כפפה לשירה התיאטרלית והסוחפת שלו. הכלים של הלהקה (ביניהם גלוקנשפיל, וייברפון, נבל ובנג'ו), עוטפים את הקול שלו ומלווים אותו יד ביד, נשמעים כאילו נלקחו מזמן אחר, מרשים יותר מהפה והעכשיו. זהו אלבום סיפור שבו מככבים חיות ים ויבשה, יחד עם בני-האדם באגדה קסומה. רק 32 דקות, אבל כל אחת מהן נדירה ביופייה. תקדישו להם כמה דקות, לא תצטערו..