שבוע 7- קולומבוס מגלה את קנדה

היום כאמור יום שישי וכהרגלנו בקודש, ערן בא לתת לנו דרשת בלוז… ערן: הבלוז, ככל הנראה בצדק, נתפס כמוזיקה גברית, חרמנית ושוביניסטית. התפיסה הזו כנראה נכונה, כמו שהקשבה למילים של שיר בלוז ממוצע מלמדת ("למה עזבת אותי אישה ארורה, אני הולך להביא את האקדח שלי ולקבור אותך 3 מטר באדמה" וכן הלאה). אבל לאורך השנים היו בהחלט כמה נשים שהיה להם את הבלוז, ובגדול. ווילי מיי "ביא מאמא" ת'ורנטון, ילידת אלבמה, היא כנראה הגדולה שבהן, ובטח הראשונה שהגיעה להצלחה מסחרית ואמנותית משמעותית. היא הגיעה לשיא הקריירה שלה בתור הזהב של הבלוז, כלומר שנות החמישים של המאה הקודמת, ודי נעלמה לאחר מכן.
ת'ורנטון הייתה אישה עצומה מכל בחינה: קודם כל פיזית, היא פשוט ענקית. דבר שני, הקול העמוק והמחוספס שלה לא משאיר מקום לטעויות – מדובר באמא של האר נ' בי המודרני. אבל מה שבולט יותר מהכל זו הכריזמה והנוכחות הבלתי נתפסות שלה. הקליפ הבא של ביא מאמא ("מאמא" בסלנג דרומי זה לא "אמא" לכל מי שתהה, אלא יותר משהו כמו "מותק", או "כפרה") הוא של שיר שרוב העולם מכיר דווקא בביצוע אשכנזי ופופי יותר של אחד, אלביס פרסלי. השיר המקורי של ביג מאמא היה הצלחה מפלצתית, והוא שהה בראש מצעד ה"בילבורד" המפורסם במשך 7 שבועות בשנת 1953. הביצוע הנוכחי, עם "באדי גאי" האגדי על גיטרה, גורם לדעתי לקאבר של אלביס להחוויר. פשוט לשמוע ולהצטמרר.
ההשפעה של ביא מאמא על עולם המוזיקה המוכר לנו לא מסתיימת בשיר הענק הזה. היא גם הייתה זו שכתבה וביצעה לראשונה את "Ball n' Chain" המפורסם של ג'ניס ג'ופלין, בביצוע שגם הוא מראה את ההשפעה העצומה שלה על עולם הרוקנרול. אבל עזבו ענייני השפעות, קאברים, ושטויות – פשוט תקשיבו לעוצמות שהגרון של האישה הזאת מפיק ותתמכרו.