שבוע 7- קולומבוס מגלה את קנדה

ישנה מלכה אחת ששולטת ללא עוררין במרחבי הכישרון והררי המקוריות של קנדה לאורך זמן רב, ולמזלנו, עוזי שלנו כאן כדי לספר לנו עוד… עוזי: אמנם לא מדובר בפנינה חבויה ובניגוד לקולומבוס אני לא מגלה כאן את אמריקה לאף אחד אך לדעתי שבוע קנדה לא יהיה שלם מבלי שתוזכר ג'וני מיטשל המופלאה. ג'וני מיטשל גדלה בססקצ'ואן, קנדה ומגיל צעיר פיתחה עניין רב במוזיקה ובציור. עם סיום לימודי התיכון החליטה ג'וני ללכת דווקא עם הציור והחלה בלימודי אמנות אולם שנה אחת בלבד הספיקה לה כדי להבין שעשיית מוזיקה היא התשוקה העיקרית שלה וכך החלה במסע עם הגיטרה שלה, מבר אחד למשנהו, מססקצ'ואן לעיר הגדולה טורונטו ומשם לארצות הברית. במהלך המסע הספיקה ג'וני ללדת ילדה ולמסור אותה, להתאהב ולהתאכזב פעמים רבות ולהתחתן אחרי זוגיות ארוכה של 36 שעות. כשמקשיבים לג'וני מיטשל שרה אפשר להרגיש את חוסר הנחת שמאפיין אותה לאורך חייה והקושי שלה להשלים עם החלטות שקיבלה. היא נקרעת בין אהבה אחת לשניה, בין החורף הקנדי לשמש הקליפוריאנית(זו מילה?), בין החיים בעיר הגדולה לחיים בקנדה השלווה, בין הציור למוזיקה וכשתמיד ברקע מתנגנת ההחלטה לוותר על בתה. מתוך הכאב והבלבול של ג'וני מיטשל המאזין זוכה לחוויה מטלטלת, כנה ואישית, כשקולה הייחודי והגבוה של מיטשל מתמזג עם הגיטרה הלא מכוונת באופן מושלם. אני מצרף שיר אחד מאלבומה CLOUDS, ואחד מאלבומה המונומנטאלי BLUE שיצא ב-1971 בזמן בו מיטשל כבר השתקעה, כמו רבים מאמני קנדה, בארצות הברית כדי לא לשוב לקנדה לעולם.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0